חותך זכוכית. חיתוך זכוכית.

זכוכית לא נחתכת!

אם מישהו אומר לך שהוא "חתך" אפילו סנטימטר אחד מזכוכית – אל תאמין לו! בין אם תנסה לחתוך את הזכוכית הדקה ביותר עם מספריים, מסור, סכין, מתחת למים, בנפט, או אפילו בוודקה – היא תתנפץ לחתיכות חדות בידיים שלך. זכוכית לא ניתנת ל"חיתוך" במובן המסורתי, כי זה סותר את המבנה הבסיסי שלה.

אז איך זה עובד? טכנית, זו רק שאלה של לשון. זכוכית לא נחתכת – היא נסרטת! תלם קטן נוצר על פני השטח שלה, היוצר מתח שפורץ לרשת של מיקרו-סדקים לאורך קו הסרטוט. המתח הזה מכוון את השבר לאורך המסלול הרצוי.

רוב האנשים מכירים שלושה מצבי צבירה – גז, נוזל ומוצק – אך קיים גם מצב רביעי: חומר אמורפי. קרח, צפיחית (רוזין) וזכוכית נמצאים במצב הזה, שבו המוצק שומר על רמת זרימה מסוימת. למשל, אם תשבור קרח בטמפרטורות נמוכות, תראה קצוות חדים ומשטחים שטוחים. אך אם תשאיר אותו למשך כמה ימים, הקצוות יתעגלו, המשטחים יתעקמו מטה… הקרח זורם! גם זכוכית זורמת, אך באיטיות קיצונית. לוח זכוכית בחלון, למשל, לא יהיה בעובי אחיד בחלקו העליון והתחתון לאחר 30–50 שנה. בזכוכית ישנה, אפילו ניתן לראות פסים שבהם הזכוכית עצמה שקעה ועיוותה את הנוף מאחוריה. זכוכית כזו לא מחזיקה מעמד זמן רב – גם עם עילגול קל (רעידה, ויברציה…) או לפעמים ללא סיבה נראית לעין, היא עלולה להיסדק ספונטנית. לכן מראות או כוסות לפעמים מתנפצות ללא אזהרה מוקדמת.

העניין הוא שחומרים אמורפיים, למרות שהם מוצקים, חסרים סריג גבישי. המולקולות שלהם נמצאות בתנועה חופשית יחסית. זו הסיבה שזכוכית נישברת במסלולים בלתי צפויים.

אפשר לשלוט בתהליך על ידי יצירת תלם, שמשנה את המתחים הפנימיים בזכוכית כך שהיא נבקעת לאורך קו מוגדר מראש. אך כדי שזה יקרה, התלם חייב להיות עמוק מספיק כדי ליצור מספיק מיקרו-סדקים..

Iחשוב!

כדי לקבל שבר נקי לאורך קו הסרטוט, התלם לא רק חייב להיות עמוק, אלא גם חייב להיעשות בלחץ אחיד לאורך כל אורכו! זה החלק הקשה ביותר, הדורש שעות של תרגול – אחרת, תסתיים עם ערמות של שברי זכוכית יקרים ומתנפצים.

עוד דבר: כדי ליצור תלם אופטימלי, חייבים לקחת בחשבון כמה גורמים קריטיים:

• קוטר גלגל החיתוך,

• זווית החידוד שלו,

• מהירות החיתוך,

• ולחץ ראש החותך על הזכוכית. כשכל האלמנטים האלה מאוזנים במושלם, הזכוכית תיבקע בנקיון כמעט בכל מסלול שתרצו.

תלם מושלם צריך להיראות כמו קו כמעט בלתי נראה, עם מינימום (או ללא) שברים קטנים לאורך התלם. לאחר יצירת תלם מושלם, הזכוכית תישבר בקלות, והקצה שייווצר יהיה חלק וישר, בצורת משטח מלבני.

אני מבין שרובכם אף פעם לא החזקתם חותך זכוכית ביד, קל ושרל לא מדמיינים לעבוד איתו. תדעו – כל אמן ויטראז' עבר את זה. בתחילה זה נראה בלתי אפשרי, אך בקרוב תתפתעו ממה שאתם מסוגלים לעשות עם חותך. גם אתם תגיעו לשם! רק זכרו: לא משנה כמה הכלים שלכם טובים, ללא ניסיון אמיתי בחיתוך, תבזבזו הרבה זכוכית בהתחלה. אז, לא משנה כמה אתם מתפתים – אל תקנו ואל תחתכו עדיין זכוכית צבעונית! אספו זכוכית משומשת, קנו שברי זכוכית מחנוני זכוכית, הצילו זכוכית מכל מקום, בקשו מחברים ושכנים זכוכית חלון ישנה בעובי 4 מ"מ. הגודל והצורה לא משנים! שברי זכוכית, חלונות שבורים – הכל שלנו!

אספו את הזכוכית, מקמו אותה – מקמו אותה!!! – במקום בטוח ליד הקיר (כדי שאף אחד לא ייחתך בטעות), נשמו עמוק, והתחילו. זכוכית חייבת להיות מאוחסנת תמיד באנך – לעולם לא בשכיבה!

כללי אחסון זכוכית:

1. הניחו את הזכוכית על גושי עץ, לעולם לא ישירות על הרצפה! כל מקלות עץ יעשו את העבודה, מועדפים בגודל 4x4 ס"מ או 5x5 ס"מ, באורך של כ-10–15 ס"מ (לא ארוכים מדי!).

2. הדרו את הזכוכית אל הקיר בזווית קלה – כ-5–10 מעלות, לא יותר!

3. דחסו את הלוחות צמוד אחד לשני, ללא רווחים.

4. הניחו פסי נייר קטנים בין הלוחות בשוליים כדי למנוע הדבקות ביניהם.

5. הזכוכית חייבת להיות נקייה – אפילו גרגר חול אחד בין הלוחות עלול לגרום נזק.

6. אם אתם צריכים להוציא לוח מהאמצע, הניחו שני גושים זהים ליד הערימה והוציאו את הזכוכית לוח אחר לוח!!! לעולם אל תרים שני לוחות ביחד, גם אם הם קטנים.

7. תמיד החזיקו זכוכית בשתי ידיים, אחוזו בשוליים – לא בכף היד. כפפות גומי עוזרות בהתחלה (אבל השתמשו בכפפות חדשות – גומי ישן מתייבש והופך לחלקלק). אני לעולם לא משתמש בכפפות – מרגיש לי בטוח יותר בלי.

8. כדי לאחסן זכוכית:

   • הורידו את הקצה התחתון במקביל לרצפה (לא תצליחו מיד, זה דורש תרגול),

   • יישרו על הגושים,

   • דחפו בעדינות אל הקיר (אל דאגה, היא לא תישבר!).

   • הלוח השני יותר קל – הורידו אותו על הגושים, יישרו את התחתון עם הראשון, ודחפו למקום.

   • החדירו פסי נייר בין הלוחות בקצוות העליונים.

אפשר לערום כמה לוחות שרק תרצו בערימה אחת! הזכוכית עצמה לא נושאת עומס – כל המשקל נופל על הגושים.

עכשיו, כשיש לכם זכוכית, הגיע הזמן להרים את חותך הזכוכית.

אנחנו משתמשים רק בחותכי זכוכית עם שמן! רק שני סוגים עובדים – שניהם חותכי גלגל עם שמן. אל תשאלו על שום דבר אחר – לא יהלומים, לא פריטים מסובייטיים ישנים, לא גימיקים!

הראשון, והמועדף עליי, הוא גרמני: (תמונה: ree)

• אמין מאוד, עם ידית נוחה וגלגל בזווית לחיתוך זכוכית עבה.

• החיסרון: ראש החיתוך העבה חוסם את קו הראייה של קו החיתוך, אז צריך להסתכל מתחת כדי לראות את הגלגל.

• אני פתרתי את זה על ידי ליטוש שלי את הראש לדק יותר על אבן שחיקה. אבל זה רמה מתקדמת – לעכשיו, התמקדו בללמוד.

• גם עטפתי את הידית בסרט חשמלי לשיפור אחיזה ופחות עייפות ביד.

השני הוא יפני: (המשך לפי הצורך):

כלי פנטסטי! ראש החיתוך דק וקליל, מה שמאפשר ראות צלולה של קו החיתוך – אבל… הידית דקה וקשה לאחוז ביד יציבה. אני משתמש בשניהם.

איפה קונים חותך? קנו רק בחנות של גיל רפאל באשדוד (ואגב, תהנו מהמבחר המדהים של זכוכיות שם). אני סומך רק עליו. קנו את המותגים האמיתיים והיקרים – לא זיופים סיניים זולים!!! המחיר כ-300 שקל, אבל זה שווה כל גרוש. לא אלי אקספרס, לא ממקורות חשודים – אל תסכנו את העבודה שלכם. רק אחרי שתשלטו בכלי אמיתי, תוכלו לנסות דברים אחרים אם יש לכם כסף לבזבז.

ואגב, קחו גם שמן לחותך – הוא זול. (תמונה: ree) אם נגמר לכם השמן וצריך לחתוך דחוף, אפשר להשתמש בסולר (מוכר בתחנות דלק), אבל זה מסריח! חנוני זכוכית מקצועיים משתמשים בזה – הם אפילו לא שמעו על שמן אמיתי.

אזהרה! אסור לחתוך בלי שמן – זה ייגמר ברע!

כמה שמן לשים? מלאו כחצי מהכדורית בידית.

• פתחו את הכדורית העליונה,

• שפכו שמן בעדינות,

• סגרו בחזרה. כשמתחילים לחתוך, שחררו את הכדורית בחצי סיבוב כדי לאפשר לאוויר להיכנס – כך השמן יזרום למטה. אבל מאותו רגע – לעולם אל תניחו את החותך בשכיבה! הוא ידלוף. הניחו אותו בזווית קלה, למשל, על עיפרון. כשגמרתם, הדקו את הכדורית ואחסנו את החותך באנך בכלי ייעודי:

• השתמשו בצנצנת כבדה או כוס זכוכית (שלא תתהפך),

• עם שכבת קצף בעובי 1 ס"מ בתחתית,

• שפכו מעט שמן על הקצף – כך שומרים אותו.

עכשיו, אתם צריכים שולחן – רצוי גבוה, כדי שהגב לא ייכאב (כי חתוך זכוכית עומדים בלבד!). השולחן חייב להיות עם משטח ישר לחלוטין. לוח עץ פשוט בעובי 10–12 מ"מ (לא מצופה, לא צבוע) יעשה את העבודה. משטח חלקלק יגרום לבעיות.

ואל תשכחו לקנות אותו רגע גם שובר זכוכית באותה חנות: (תמונה: ree) רק ממתכת, לעולם לא מפלסטיק! זה שבתמונה – הטוב ביותר.

נקודות מפתח:

• שמן הוא חובה – ללא פשרות.

• אחסון נכון = חותך שמחזיק מעמד שנים.

• שולחן יציב ו ישר = חיתוך מדויק.

• שובר זכוכית מתכתי = פריטים נקיים ללא סדקים מיותרים.

(והכי חשוב – תרגול, תרגול, תרגול!) 🔨✨